החלטה בתיק מ"ת 4332-09-11

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע שתי עבירות של ייבוא סם, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973 ועבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין ,התשל"ז-1977.

מכתב האישום עולה כי המשיבים בתאום עם אנשים מקולומביה, דאגו להבאת סם מסוג קוקאין לישראל במשקל של 874 גרם וזאת על מנת לרכוש אותו. הסם הגיע לישראל באמצעות הבלדר פרננדו אשר נעצר על ידי המשטרה ובהנחייתה דאג להגעת המשיבים למלון בו שהה.

ביום 24.08.11 הגיעו המשיבים למלון בו שהה הבלדר כאשר ברכבם סכום של 9,000$ ו-21,000 יורו לשם רכישת הסם וזאת לאחר שיצרו עימו קשר טלפוני.

ב"כ המשיב 1 טען כי מחומר הראיות עולה כי קיימת תשתית ראייתית למעורבות מסוימת בעבירת סמים אך לא כפי המיוחס למשיב בכתב האישום. לדבריו ,אין ראיות המעידות כי היה קשר טלפוני בין המשיב 1 לקולומביאנים ושיחות הטלפון עם הקולומביאני נעשו עם אדם שהטלפונים הניידים שלו אוכנו ביישוב עומר ולכן ככל הנראה היה מעורב נוסף שלא נחשף. גם בשיחות שבוצעו בין משיב 2 לבלדר לא מדובר על סמים ולכן לא ניתן לייחס לו את ביצוע העבירה אלא עבירה של עסקה אחרת או ניסיון החזקה.

ביחס למשיב 2 טענה באת כוחו כי עת נתפס על ידי המשטרה בחדר המלון, הודיע מיד כי נשלח על ידי משיב 1 לקרוא לבלדר להגיע אל משיב 1. באם היה צד לעסקה היה מגיע עם הכסף לחדר ולא מגיע בידיים ריקות על מנת לקרוא לבלדר לרדת למטה, שכן לגרסת המשיב 2 נקרא על ידי משיב 1 כדי לתרגם לשפה הספרדית/אנגלית מעברית על מנת שמשיב 1 יקבל כסף שמגיע לו וזה יקבל שכר של 700 דולר . לטענת באת כוחו של משיב 2 הוא כלל לא ידע כי משיב 1 מחזיק ברכבו סכומי כסף גבוהים וכי הם נתגלו רק ביום שלמחרת בחיפוש שנערך.

משיב 2 הודה כי ידע ככל הנראה כי המדובר בעניין שאינו כשר אך בשום אופן לא ידע כי מדובר בסמים. לדבריו משיב 1 מבקש ממשיב 2 לשוחח עם הבלדר.

גם בעימות, לדידה של באת כוחו של משיב 2, ניתן לומר כי משיב 2 מחזק את גרסתו שכן הוא זה שהטיח את דבריו במשיב 1 ולא להיפך כאשר הטיח במשיב 1 כי הוא אמר לו שיבוא עימו להביא כסף ולא סמים. לדבריה, אין למשיב 2 היכולת הכלכלית לארגן עסקאות סמים.

עוד הוסיפה כי ניתן לראות מהראיות כי בזמנים שטרם הגעת הסמים לארץ וטרם הגעת המשיבים אל הבלדר לבחון את הסם ולרכוש אותו, לכאורה, לא נעשתה כל התקשרות ולא היתה כל עסקה סגורה מראש כך שהבאת הסם לארץ לא הייתה על ידי המשיבים ולא בעבורם. גם "אריאל" מקולומביה אמר לבלדר כי הוא מנסה לסגור עסקה בקרוב.

סופו של דבר טוענת בא כוח משיב 2 כי אינה חולקת על כך שמשיב 2 ידע שעזרתו למשיב 1 הנה גבולית מבחינת החוק, אך לא "פלילית במהותה" וגם אם מדובר בעצימת עיניים, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי משיב 2 היה שותף בעסקת הסמים אלא חלקו היה כמתורגמן, חלק שולי.

המבקשת טענה כי לאחר שהבלדר נתפס בשדה התעופה ולאחר שיצר קשר עם הקולומביאני, הוחלף על ידי שוטר שהתחזה לבלדר ושוחח עם המשיבים על מנת לקבוע את המפגש וכל ההתנהלות עד לתפיסת המשיבים במלון ובסביבה נעשתה בנוכחות המשטרה ובהנחייתה.

עם תפיסת המשיבים , סיפר משיב 2 כי התבקש להגיע עם משיב 1 על מנת לתרגם בעבורו שיחות עם אחר על מנת לקבל ממנו כסף תמורת סך של 700$ וחשיש ומשיב 1 טען כי סיפר כי הסיע את משיב 2 לבקשתו מאילת למלון ומכאן ניתן לראות את מעורבות שניהם וכי כל אחד מנסה להפליל את האחר.

כל זאת כאשר בחודש אפריל 2011 נסעו שני המשיבים יחדיו למשך 21 יום לקולומביה ושלושה חודשים לאחר מכן הגיע הבלדר. ברכבו של משיב 1 נמצאו סכומי כסף רבים, כאמור עיל, והוא הסביר כי אינו סומך על הבנקים ולכן שומר את הכסף עימו הגם שהתברר כי למשיב 1 חשבון בנק ובו 25,000 ש"ח.

המבקשת טענה כי משיב 2 נתפס בשקרים המתייחסים לנסיעתו לקולומביה, יזם שיחה עם הבלדר, והצהיר כי מוכן "לשבת" 8 חודשים על מה שעשה. כמו כן ישנן שיחות שהתקבלו לטלפון הנייד של משיב 2, מקולומביה, כאשר הסבריו של משיב 2 אינם מתיישבים עם הראיות.

מחומר החקירה עולה כי עת ניגשו השוטרים אל משיב 1 אמר הוא כי הוא מחכה למשיב 2 שהלך "לקנות משהו" שמשיב 2 הוא מאילת והוא הסיע אותו מאזור הדרום. השוטרים ניגשו את הרכב בו היה מצוי משיב 1 (טויוטה קורולה) לאחר שמשיב 2 הפנה אותם אליו לאחר שזה טען כי הגיע יחד עם "בחור בדואי" מבאר שבע. כמו כן ברכב נתפסו סכומים גבוהים של כסף זר- 9,000 דולר ו- 21,000 אירו. משיב 2 שלל כל ידיעה על קיומו של הכסף וטען כי הרכב שייך למשיב 1, כאשר המפעיל של הבלדר מקולומביה מסר לו כי האיש מישראל יעביר לו סכום של 9,000$ וכ-22,700 אירו בעבור הסמים.

לשם ביצוע התאומים בין הבלדר שהגיע מקולומביה לבין המשיבים , החליף את מקומו של הבלדר שוטר שהתחזה להיות הבלדר ולפיכך שוחח השוטר עם משיב 2 ביום 24.08.11 כפי המתואר בדו"ח הפעולה (68) והסביר לו היכן הוא נמצא ,להיכן להגיע ומתי ליצור עימו קשר ממספר טלפון נייד שהתברר אכן להיות קשור למשיב 2

במזכר שנערך על ידי בן גולדנברג מיום 25.08.11 נכתב כי משיב 1 נשאל של מי הכסף שנמצא ברכב וש"יענה כמו גבר" ומשיב 1 ענה "שלי".כן סיפר כי נישא בגיל 34 ,עשה חיים, והיה בקולומביה וברזיל.

בא כוח משיב 1 הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עסקה בסם אך לא לייבוא הסם כאמור לעיל ובא כוח משיב 2 הסכים כי משיב 2 ידע כי מעורב בדבר על גבול האי חוקיות אך לא כי מדובר בסם. לדברי משיב 2 , נתבקש לתרגם, נאמר לו כי הנסיעה היא לצורך הבאת כספים והוא שיער כי המדובר אולי בהתחמקות ממס. משיב 2 לכאורה כלל לא ידע על הכסף שנמצא ברכב.

מחומר החקירה עולה בברור כי הבלדר התעתד להיפגש בארץ עם אדם אחד בלבד, למטרה ספציפית ולא עם מספרת רוכשים פוטנציאליים לבחינת הסם לשם בחינת עסקאות שונות כפי שרמזה באת כוח משיב 2 כי עולה מההתכתבויות בין "אוריאל" לבלדר, כי העסקה לא היתה בטוחה וכי הסם לא הגיע עם יעד ברור. ההתכתבויות מראות כי "אוריאל" שוחח עם משיב 2 ועם הבלדר ותיאם מפגש בעניין הסם רק בניהם ולא עם גורמים נוספים כך שעולה לכאורה כי ייעודו של הסם היה למשיבים בלבד.

כמו כן עולה מההתכתבויות כי המשיבים הגיעו לאסוף את הסם, ללא כל סיכום הנוגע לבדיקתו, קיים סיכום על גובה התשלום ואופן התשלום והם המתינו, לכאורה, שהבלדר יסיים להוציא את הסם מגופו על מנת שיגיעו לקחת אותו. לא עולה כי יש ספק בדבר ביצוע העסקה או כי יש היסוס או תנאים לביצועה.